איזה 'כלי שני' נחשב כ'כלי ראשון'?- שי"ח ה'

הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il​

איזה 'כלי שני' נחשב כ'כלי ראשון'?- שי"ח ה'

[מוזיקה] סיעתא דשמיא סימן ש יחס סעיף בסעיף זה נלמד שתי יסודות גדולים שחידש אחד מגדול הראשונים הירים יסוד ראשון למדנו שאין בישל אחר בישל מה הדין בבישול אחר צלי בישול זה עם רוטב צלי זה ביבש לדעסיירים יש בזה איסור יש חולקים שכמו שהם בשלח הבשל כך הם בשלח הצלי אותה מחליקס תהיה להפך צלי אחרי בישול כמו כן בישול אחרי אפייה אפייה אחרי בישול אבל זה ברור שלכוללמה כמו שאין בישול אחרי בישול אז אין אפייה אחרי אפייה ואין צליח אצלי יסוד שני למדנו שכלישיני אינמבשל כבר למדנו שבדרך כלל יש איסור משומר זה כמבשל אבל יש עוד עניין למדנו שיש דברים שהם קל להיבישל כמו דג מלוח וכדומה אז הרי מחדש שכיוון שאנחנו לא בקיים מה נכלל בקלבישל אז בכל דבר צריך להחמיר שמה הוא מקל הבשל ואסור להניחו בקלישיני מלבד הדברים שמפורשים בגימורה שהם לא מתבשים בקלישיני זה מים ושמן ולשולחו ועוד כל מאשקים וכן תבלין אז נעבור לדברי המחבר יש משמר דעירים דדובו שנפ אויניצלו אפילו עדיין רותח מחמת האפייה והצליעה אם בישלו אחר כך במשקה יש בו מישום בישל בשבת דהיינו שהוא מכניס את הדבר האפוי והצלוי בגדרה כשמתבשלת עם רוטב אם הוא מכניס את המשקים צוננים ומבשל אז תיפוקלי שיש בישול משום המשקים אלא אפילו שזה כבר מתבשל משקים והוא הדין שלשיטה הזו יש צליח רבישל האסור לתת תבשיל אצל האש בלי רוטב וכן בכל מקום שהיוכל לצלות מחום התנור ולכן צריך להיזהר לא להחזיר בשר מבושל בלי רוטב לתוך התנור במקום שהיה אצלדסבוי אפילו ממידנו גבי גדרה מפסקת שאין בעיה של שהיא חדשה בשבת אבל יש בעיה של צליח הבשל למעשה בסעיף תסבוב נראה בשוכנור שמותר להניח דבר יבש מבושל כנגד המדורה כדי שיתחמם ושמה ברלוכם מקשה לכאורה זה צליח יבשל ווא נשאר בצורך יון אז החזון איש מתרץ שמאכל שמונח באופן כזה לא מקבל טעם צלי ממש הוא רק מתייבש קצת אז זה לא נחשב כצליה וכן כתב הקשה זו בורך שלכן מותר להניח סופגניה שמתוגנת בשמן שזה כמו בישול על גבי מחם להתחמם כיוון שאין משתנה טעמה על ידי זה עוד מובקח חזוני שאצלי קידו דהיינו שצולים בתוך סיר בלי מים אבל זה מתבשל עם המים שיוצאים מהבשר אז זה נחשב כבישול ואם בישול של החביבשל רק צליה גבי גחלים או שפוד נחשב כצליה וכך מבואר בכף החיים אומר המשתברו הזה לכולל כמו שדיברנו אין צליח הצלי הדבר שנצלה מותר להתנו אצל האש אפילו אם כבר צטנן בלבד שלקרבנו ביותר שליובל לחטס בגחולים כמו שראינו בסרנג כמו כן אסור להעמיד על קרקאית התנור אלא על ידי הפסק כלי ריקן תחתיה כדי שלא יניקמבשל כמו כן באפייה אין אפיה אחר אפיה עכשיו החידוש השני כמו שליברנו יש דברים שהם רכים והם מבשים בקלישיני אך לא בקיים מה זה אז אומר היראים ואוסוליתם פס לחם כיוון שאמרנו לחם הוא אפוי ויש בישולחרפיה אפילו בכללישיני שצולדסבוי ויש מתירין אז אפשר להבין שכוונה להתיר אפילו בקלירשן כם בישול אחרפיה אבל רמו ממשיך ומפרש הגו בכלי שיני כי כל שני לא מבשל ויש מקילין אפילו בכלירישן כי אין בשלחריפצלי והוא הדין להפך פוסק הרמו ונוהגו לזור לכתחילה שלליטן פס אפילו בקלישיני כוזמן שיהיה צלדסבוי דהיינו אם יש מרק של חמין או סתם מרק לא שמים תוך זה לחם אפילו בצלהחת שהיא כלישיני אפילו שהלחם כבר נאה הרמו מדגיש לכתחילה כבדי עבד אפילו אם הוא יכניס את הלחם לכלרישן אין לאסור כי יש לסמוך על המקילים שאין בי שלך הרפיה ועל הסוברים שאף שיש בכלי שיני מותר הקופונים אפילו בכלי רישן גם אפשר להקל כי אפשר לסמוך על אש מקינים כותב המשתברו שאם מחמירים בלחם שכבר נעפה ודאי שיש לי זהר ודברים שעדיין לא יתבשלו כלל בצל חי צריך לחשוש שהוא מקלבישל ולא להכניסו למרק אפילו שהוא קלישיני אלא יש להמתין שהמרק כבר לא יהיה ידלדסבוים מוסיף המשתברורו שמוגן אברום בסוף הסימן מביא שגוש דבר גוש אפילו אם הוא עבר לכלישי שני דינו ככלישן ולכן צריך להיזהר באלה שנוהגים להכניס בצלים ותבשיל גוש ודאי שצריך להמתין שלא יהיה יצלסבוי ואפילו אם ימתין עד שיהיה המרג שבקרה אינצל דסבוי יזהר שלו ישפוך אחר כך על שיעורי הבצלים שנשארו בקרה מהמרק שבגדרה שבכלי ראשון היא מעצלת בהם כי כמו שדיברנו אירועים מבש לקדקליפה ואזריסה כמו כן יש אנשים שנוהגים לעשות חמין מרגלי בהמה וחותכים חתיכת לחם בכלי ושופכים על זה מהמרק מכלי ראשון לא יפה אם עשים כי אפילו אם הכניס את המרק לקערה ואז יתן את הפת אז הרמו כותב שמחמירים בכלי שיני בוודאי שלא לראות מכלי רישן אלא אם רוצה להכניס לחם ימתין עד שלא הצולדת במרק או שלכל הפחות יגרום שהקערה שהצלחת תהיה כלי שלישי איך לא ישפוך מהגדרה מהסיר אלא הקערה אלא יקח עם כ עם כ הוא יקח מהקדרה אז הכף היא כבר כלי שיני ואז הוא מעביר לקערה לצלחת זה כלי שלישי אז אפשר להקל אפילו שהיה צדזבוי כל שקנים רוצה להכניס בצלים ושומים לתוך חכמים שזה דבר חי לא פה פת כשהנפתע כבר בוודאי יש להזר לעשות כן כי אם הוא יערע עליהם מקליריש צלדס בהם יש בזה ששב מלוכה כי אירוי מב של קדיק קליפה מביא משתברורו שהח חיודו מחדש שכל מה שאמרנו שקלישיני לא מבשל זה רק ביד סלדס אם היד נירס לכולל מבשל ויש לאסור גם לדעסמקינים מה קורה בכלי שלישי בכל דבר שאנחנו מסתפקים אולי זה קל הבשל משנה ברורו בשם הפרמגודים מקל בקלשלי שאפשר להקל קפה שחור להכניס אותו לקלישי נשא צולדת בו דענו שמילנו מהמיחם רוצים להכניס קפה שחור המובא כאן שאסור כי הקליה שהקפה עובר זה רק צלייה וש שמכניס למים זה בישול בור לציון מוסיף כיוון שאחרי הכלי עדיין לא ראוי לאכילה אז ודאי שסו את בכלי שני לגבי טיגון במחבת הבס קסח מבואר שמחלוקס האם זה נחשב כבישול או לא אבל זה ברור שאם שמים רק צת שמן שלא ישרף זה רק כמו אפייה אז צריך לחשוש שיש בישול אחרי זה ולכן משבת הליבי עוסר להניח שקדי מרק שמטוגנים במחבת בקלישיני כי זה בישל אחרי תיגון הבכלישלישי מותר אבל למעשה בדרך כלל שכדי מרק מתוגנים בשמן עמוק הבזה מובא כמיק פוסק כזמנינו שמה לי בישול במים מה לבישול בשמן זה כן נחשב כבישול לכן מותר להכניש כדי מרק בתוך מרק חם ושבת הליבי כותב שאפילו שמעיקר הדין הדבר מותר יש להחמיר כיוון שדרכי הייצור עלולים להשתנות ולא ידעו שהשתנה מה קורה אם צליה אחרי אפיה אז מובא כמחלוקסמחצ פרגודים ליין השיעת סנימים בשבת על ידי שלוקח לחם להניח סמוך לאש או על גבי סיר באור לציון כותב שנכון שלא נוקטים כמו רב פעולים שיהיה בזה מישהו מק פטיש כי כמו שהברלוך מעריך לאיל אין מקפטיש בוכלין אבל אסור לעשות כן כי זה דומה לצליח אחרי בישול כי הוא משנה את הנחם לצנימים וכך מבואר בכף החיים המידוך בסיפסטו ירא משמע שמותר לעשות צנימים בשבת וכך מתיר בחודשוני הגשה הזו ברוך כתב שכך מסתבר אבל למעשה החמיר בדבר עד כאן הדף مي
לצפיה בתכנים נוספים: